יזמים קטנים הם בשנים האחרונות המניע העיקרי ליצירת מקומות עבודה ברוב הארצות המתפתחות. לכן, הדרך הטובה ביותר ליצירת מקומות עבודה היא ליצור את התנאים אשר יאפשרו לאזרחים רבים ככל האפשר ליצור לעצמם מקומות עבודה.
אולם המדיניות של הביטוח הלאומי בקשר לדמי אבטלה מרתיעה יזמות אישית. היא מרתיעה אנשים מלנסות ליצור לעצמם מקומות עבודה, או אפילו למצוא עבודה חלקית או זמנית (שיכולה במשך הזמן להפוך להיות עבודה במשרה מלאה). יש איסור מוחלט על מקבלי דמי אבטלה להיות מועסקים בכל עבודה שמכניסה הכנסה כלשהי.
אם עובד מנסה את מזלו כעצמאי, או אפילו מסכים לעבוד בעבודה חלקית או זמנית, הוא משולל זכויות בעיני הביטוחהלאומי. עובר זמן רב לפני שעסק חדש מוליד הכנסה אישית. עבודה חלקית אינה יכולה לתת הכנסה מלאה.
אנשים רבים נרתעים מלקחת סיכון ומעדיפים להישאר מובטלים (או לחילופין תקועים בעבודה שאינה לרוחם).
מדיניות מס הכנסה ומס ערך מוסף מרטיה גם היא. מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי הם השותפים של כל יזם למן הרגע הראשון שהוא פותח את העסק. יחד הם לוקחים בערך 50% מכל הכנסה ברוטו, שמצליח היזם ליצור.
כאשר הם נוהגים כך, הם שוללים מהיזם את ההכנסה האישית שהוא זקוק לה כדי לקיים את משפחתו. כן נשלל ממנו ההון הדרוש לפיתוח העסק כדי להביאו רווחי.
מדיניות כזו גוזלת זמן רב וטיפול - ברשויות המס, רואה החשבון וניהול הספרים, זמן שהיה עדיף להשקיע בפיתוח המוצר או השרות. אין זה פלא, איפוא, שרבבות יזמים פוטנציאלים נרתעים אפילו מלנסות את מזלם. כדי לשנות את המדיניות הקיימת וליצור מדיניות שכל כוונתה תהיה ליצור מקומות עבודה חדשים ציך לנקוט במספר צעדים:
- פטור למשך שנתיים מכל מיסוי שהוא - מס הכנסה, מע"מ, ביטוח לאומי - לכל יזם עסקי מתחיל אם הוא מובטל ואם לאו.
- אופציה להמשך קבלת דמי אבטלה לכל יזם מובטל (כהכנסה עד אשר יוכל אותו יזם לפרנס את עצמו), ואפשרות לשמוא על אופציה כזו למשך תקופה של שלוש שנים מבלי לאבדאת זכויותיו.
- ליצור מערכת פיצויים לאלה שעוזבים את עבודתם באופן וולונטרי כדי לנסות את מזלם ביזמות.
זו הקלה במיסוי בצד השני של הספקטרום: הקלה ליזם בתחתית הסולם. ליזם שיש לו אינטרס חיוני ליצור מקום עבודה לעצמו (ואולי גם לאחרים).
מדיניות זו היא מדיניות הפוכה מהמדיניות המונטרית שדגלה בהקלה לעשירים בתקווה שהם אלו שישקיעו את כספם ביזמות עסקית, ובכך ייצרו מקומות עבודה. הניסיון הוכיח את הכשלון של מדיניות זו. כאשר נותנים יותר כסף לעשירים אין כל ערבות שהם ישקיעו אותו על פי הכללים הכלכליים הרציונאליים. סביר יותר להניח שהכסף ישמש אותם לבילויים ומותרות. מאידך גיסא, יש הוכחות בדוקות וחותכות מארצות אחרות, שהקלת מס בצד השני של הספקטרום תיצור מקומות עבודה רבים.
אין ספק שיהיו מתנגדים להצעות כאלה, אבל כדאי לזכור שכל הפסד בהכנסות של מערכת המיסוי בארץ הוא הפסד לטווח הקצר בלבד. לטווח הארוך, לעומת זאת, תהיה התוצאה של מדיניות כזו השקעות חדשות שיבאיו לצמיחה כלכלית וליצירת מקומות עבודה. כך יוחזרו למדינה ההנחות במס שניתנו בתחילת דרכם של המעסיקים הקטנים. |
|
 המאה של הנשים |
|
המאה ה-19 היתה המאה האירופית, המאה ה-20 היתה המאה האמריקנית, והמאה ה-21 עשויה להיות המאה של הנשים. מסקנה זו נובעת מכמה גורמים: טבעה של הכלכלה הגלובלית, תכונותיהן של נשים וצורכי ההתפתחות העולמית.
אופייה של הכלכלה הגלובלית
הכלכלה הגלובלית מתאפיינת בהתגברות מתמדת של קצב השינוי. מציאות זו של שינויים בלתי פוסקים מטפחת ומתגמלת גמישות, יכולת הסתגלות גבוהה, יכולת ללמוד מיומנויות ודרכי עשייה חדשות, ובעיקר יכולת רב משימתית (Multi-tasking).
מציאות זו של שינויים בלתי פוסקים בכלכלה הגלובלית קיצרה לאין שיעור את תוחלת החיים של עסקים. תוחלת החיים של חברת Fortune 500 מצליחה (חברה הנמנית עם 500 החברות הגדולות בעולם) הוא 40 שנה או כמחצית חיי אדם. שליש מחברות ה-Fortune 500 שנרשמו ב-1970 נעלמו עד 1983. לחברות אמריקניות קטנות יש תוחלת חיים קצרה אף יותר: 98% מהחברות נעלמות בתוך 11 שנים מהיווסדן, 70% נעלמות בתוך שמונה שנים מהיווסדותן ו-50% – בתוך ארבע שנים מהיווסדן. תוחלת החיים הממוצעת של כל סוגי החברות ביפן ובאירופה היא מעט יותר מ-12 שנים.
נתונים אלו משקפים את השינוי המתהווה באופי התעסוקה. על-פי נתונים של מחלקת המסחר של ארה"ב, ב-1820 התפרנסו כ-80% מהאמריקנים מחקלאות, ואילו היום שיעור המתפרנסים מחקלאות נאמד בפחות מ-2%. על-פי נתונים של ה-Federal Reserve Bank בשיקגו, ב-1947 הועסקו כ-35% מכוח העבודה האמריקני בחרושת בייצור. כיום, השיעור נע בין 12% ל-14%. בין השנים 1995 ו-2002 איבדו 20 הכלכלות הגדולות בעולם 22 מיליון מקומות עבודה בתעשייה; מתוכם אמריקה איבדה כשני מיליוני מקומות עבודה בתעשייה, וסין (המדינה שאליה מקומות העבודה האלה היו אמורים להתנקז) איבדה 15 מיליון מקומות עבודה בחרושת בייצור.
למרות הצמצום בכוח העבודה התעשייתי באמריקה, עלתה התפוקה הכוללת מענף זה ב-50% מאז 1992. מכאן שהמשך השגשוג אינו תלוי בשימור מקומות עבודה בתעשייה, אלא בהחלפתם בשירותים יעילים ומגוונים. על-פי רוב, עבודות בענף השירותים משתלמות ומעניינות יותר מעבודה בשדה או ליד פס הייצור, וכפי שנראה בהמשך, הן מזמנות יותר אפשרויות לנשים.
ליחידות כלכליות קטנות יש יתרון בכל הנוגע לגמישות ולמהירות. כיום על כל שבעה עובדים יש חברה אחת בארה"ב, ורוב רובן של החברות מעסיקות חמישה עובדים או פחות. כ-70% מכל העסקים החדשים בארה"ב פועלים מהבית, ונוסף על הבעלים, מועסקים בעסק עוד עובד אחד או שניים. מגמות עכשוויות מלמדות שב-10-15 השנים הקרובות תהיה חברה אחת על כל שלושה עובדים. כ-90% ממקומות העבודה החדשים בשוק נוצרים על-ידי חברות שמעסיקות פחות מעשרים עובדים. רובן מציעות משרות חלקיות או זמניות. מגמות אלו כבר ניכרות באזורים אחרים בעולם, ובכללם ישראל.
המגמות האלה חוללו מהפכה באופי התעסוקה. אפשר שהמאה ה-20 היתה המאה הראשונה והאחרונה בתולדות האנושות שרוב האנשים היו בה שכירים. עד העשורים האחרונים של המאה ה-19 היו רוב האנשים עצמאים: חקלאים, בעלי מלאכה, חנוונים, בעלי מקצועות חופשיים וכדומה. עד אמצע המאה ה-21 יהיו רוב האנשים שוב עצמאים.
התפתחות זו מתרחשת במהירות רבה. ב-1998 היו 22% מכלל האמריקנים עצמאים. בשנת 2000 עלה שיעורם ל-26%. שנת 1955 היתה נקודת מפנה בהיסטוריה של התעסוקה בארה"ב. זו היתה השנה הראשונה שבה הועסקו בשירותים ובמסחר יותר אנשים מאשר הועסקו בייצור בסיסי (חקלאות ותעשייה). בסביבות שנת 2030 צפויה להתרחש תפנית דומה, ובעקבותיה רוב האוכלוסייה תהיה שוב עצמאית.
החדשנות הטכנולוגית המואצת והתקצרות תוחלת החיים של חברות יצרו מציאות שבה מקצועות ועיסוקים נוצרים ונעלמים חדשות לבקרים. ההערכה היא ש-80% מבוגרי האוניברסיטות אינם עוסקים בתחום שלמדו. צעירים הנכנסים לשוק העבודה היום יכולים לצפות לחמישה-שבעה שינויי קריירה במהלך חייהם ולעבודה ב-15-20 מקומות עבודה. שוק העבודה המתפתח יתגמל תכונות כגון גמישות, יכולת לרכוש מיומנויות ורב-משימתיות.
למספר הולך וגדל של אנשים יש תלקיט: מגוון של חמישה-שישה עיסוקים המביאים פרנסה, והם מתחלפים כל הזמן. ייתכן ש"עובד התלקיט" הוא המעמד המתרחב במהירות הגדולה ביותר בשוק העבודה. עובדים אלו ניחנו בהכרח בגמישות וביכולת פעולה רב משימתית.
מקומן של נשים במציאות הכלכלית החדשה
מה לכל זה ולנשים? נראה שנשים הן בעלות יכולת הסתגלות גבוהה יותר מגברים לסביבה המתהווה הזאת. כלכלות מודרניות בכלל, וחברות קטנות בפרט, דורשות יכולת רב משימתית ויכולת תפקוד בתנאי לחץ. נוסף על כך, שירותים מסוג זה או אחר מהווים מעל 70% מהתל"ג של רוב המדינות המפותחות.
המחקרים האקדמיים בנושא נחרצים פחות, אך כמה מחקרים תומכים בטענה שנשים הן אכן רב משימתיות ועומדות בלחץ יותר מגברים. נראה שגם תיאוריות אבולוציוניות תומכות בטענה. במשך מאות אלפי שנים של אבולוציה אנושית בחברה של ציד-לקט תוגמלה יכולת ההישרדות הממוקדת של הגברים הצדים ותוגמלה היכולת הרב משימתית של הנשים, שהיו צריכות לעשות את כל שאר המלאכות. בעוד הגבר יצא לצוד, האשה הניקה, בישלה, טיפלה בילדים ובזקנים וניקתה את סביבת המחנה – הכול פחות או יותר בעת ובעונה אחת.
הכלכלה המודרנית, המתבססת על ענף השירותים, מעדיפה נשים גם מהסיבה הפשוטה שנשים הותנו במהלך מאות אלפי שנות אבולוציה לתת שירותים, בעוד גברים הותנו לקבל שירותים. ד"ר דוב דב ינאי ממכון "אדם" בישראל מחלק את שוק העבודה לארבע קטגוריות: היי-טק (High-tech), לואו-טק (Low-tech ) לא-טק (No-tech) ו"מותק". "מותק" מתייחס לשירותים אישיים שנועדו לספק לנו הנאה.
ההיי-טק ניצב תחת אור הזרקורים משום שהוא תחום דרמטי, מרגש ובעל השפעה כלכלית, חברתית ותרבותית עמוקה. אך האמת היא שהוא מייצר מקומות עבודה מעטים למדי. רוב התעסוקה היא בתחום השירותים – לא-טק ו"מותק".
ענפי מלונאות והאירוח הם דוגמה מצוינת ל"מותק". התיירות היא תעשיית הייצוא והמעסיקה הגדולה ביותר בעולם. היא מעסיקה יותר מ-10% מכוח העבודה הגלובלי, ומספקת יותר מ-10% מהתל"ג הגלובלי וכ-11% מהוצאות הצרכנים הגלובליות; לצד הנפט היא מקור ההכנסה הגדול ביותר של מטבע חוץ בעולם המתפתח. התיירות מזמנת לנשים ממדינות מתפתחות אפשרויות תעסוקה רבות בכלכלת הכסף (money economy), וכך תורמת בעקיפין לשיפור מעמד האשה במדינות אלו. נשים חולשות על ענפים נוספים של "מותק": טיפולים בתחום הרפואה אלטרנטיבית, קוסמטיקה, קייטרינג, שירותי סיעוד וכדומה. כל אלה הביאו לשינוי קיצוני במידת השפעתן של נשים על הכלכלה.
להלן נתונים סטטיסטים ממשרד העבודה האמריקני:
• מ-1987 עד 1999, מספר בתי העסק בבעלות נשים בארה"ב גדל יותר מפי-שניים.
• כ-40% מכלל העסקים בארה"ב הם בבעלות נשים.
• עסקים המנוהלים בידי נשים מעסיקים 27.5 מיליון עובדים ומייצרים מכירות שנתיות בהיקף של 3.6 מיליארד דולר.
• שיעור העסקים שנשים מקימות כפול משיעור העסקים שגברים מקימים/שיעור היוזמות העסקיות של נשים כפול משיעור היוזמות העסקיות של גברים.
• יותר מ-60% מכלל העסקים בבעלותן של נשים ממוקמים בבית.
יש התפתחויות נוספות שמטות את הכף לטובת הנשים. למשל, הטכנולוגיה המודרנית עוזרת לנשים להשתוות לגברים: כוח פיזי הוא חסר משמעות בחברה הפוסט-תעשייתית, והגורמים הקובעים הם שכל, משמעת, גמישות ודמיון.
התחום שבו עיקר השפעתן של נשים עשויה להתבטא הוא הפיתוח העולמי. נשים הן "החוליה" האסטרטגית הראשית לפיתוח העולמי ולצמצום הפער בין המדינות המפותחות לבין המדינות המתפתחות.
התיאורטיקן הבריטי לידל הארט הגדיר את המונח הצבאי "חוליה" (joint ) כך: נקודה אשר אם תותקף, תופק ממנה מרב התועלת במינימום מאמץ. אפשר ששחרור וחינוך של נשים הם החוליה האסטרטגית הראשית של מדיניות הפיתוח הגלובלית. לורנס סמרס, שר האוצר לשעבר של ארה"ב, כתב מאמר מפורט בכתב העט Scientific American , ובו תמך בהשערה באמצעות טיעונים כלכליים בלבד (ולא פמיניסטיים). הוא כותב: "חינוך בנות יכול להניב תשואה גדולה יותר מכל השקעה זמינה אחרת בעולם המתפתח...אפילו יותר מייצור כוח".
ברם, ההקשר התרבותי של מעמד נשים אף חשוב יותר מהניתוח הכמותי של סמרס להתפתחות הגלובלית ולהפחתת העוני. לפי הדוח האחרון של האו"ם על ההתפתחות האנושית בעולם הערבי (שחיברו בעלי מקצוע ערבים הגרים במערב), מעמדן הנמוך של נשים ערביות הוא הסיבה העיקרית לכך שמדינות ערב מפגרות אחרי שאר העולם. כך כותבים מחברי הדוח: "אין חברה היכולה לממש את השאיפה לרווחה ולהתפתחות אנושית או להתחרות בעולם הנתון בהליכי גלובליזציה אם מחצית מאוכלוסייתה נתונה בשוליים או נטולת סמכויות/עוצמה/השפעה". הבחנה זו היא אמת אוניברסלית הרלוונטית לעולם כולו.
יש תיאוריות מרקסיסטיות וקפיטליסטיות המסבירות את הפיגור של העולם המתפתח. המרקסיסטים מאשימים את האימפריאליזם הכלכלי של הקפיטליזם הגלובלי. והקפיטליסטים תולים את האשם בשחיתות, בחוסר-יכולת/כשרון ובתכנון חברתי אוטופי. אפשר למצוא תימוכין לשתי התיאוריות, אך נראה שלתיאוריה הפמיניסטית יש כוח הסבר רב יותר. באירופה של המאה ה-19 נאמר כי אפשר למדוד את רמתה של מדינה על-ידי בחינת יחסה ליהודים; במאה ה-21 רמתה של מדינה תימדד על-ידי בחינת יחסה לנשים.
|
|
|
|
למידע נוסף: 7669659 - 09 או bisk@futurist-thinking.co.il |
|
